הגיע הזמן לעזרה סיעודית? הכירו את מבחן הפעילות השגרתית (ADL)

מבחן הפעילות השגרתית ( Activities of Daily Living ) או בראשי תיבות ADL , הוא מונח המשמש כמבחן בסיסי להערכה תפקודית קוגנטיבית של אדם לבחינת עצמאותו בפעילות היומיומית . מהם השלבים במבחן? ומתי יודעים האם הגיע הזמן לעזרה סיעודית? – מאמר מומלץ

מאת: דנ-אל אונליין

מתי בן משפחה זקוק לעזרה סיעודית ?

לעיתים מגיע מצב בו בן משפחה מזדקן מולנו וקשה לנו להבין שהוא זקוק לעזרה סיעודית. העזרה יכולה להיות כרוכה עזרה בפעולות בסיסיות כמו להתקלח, לאכול, לעשות צרכים בסיסיים.

תהליך ההפנמה. התהליך הזה של הבנה וקבלת המצב בחדש הוא מצב שקשה לבן משפחה שצריך להבין ולהכיר את המצב החדש והן לבני המשפחה שמתקשים לעכל את העובדה שההורה הזדקן והוא אינו במיטבו.

זיהוי השלב בו צריך מטפל סיעודי בבית

1. זיהוי והפנמה של המצב שבו עליכם להכין רשימה של הצרכים הבסיסיים של המטופל שאינו מסוגל יותר לעשות בעצמו.
2. זיהוי הצרכים באופן הכי מפורט וזהו את הפעולות שבהן הוא צריך עזרה כמו לדוגמא:לקום לבד מהמיטה, צחצוח שיניים בבוקר, הליכה לשירותים,בישולים, ניקיונות.
3. בדיקת הפתרונות המוצעים בסביבה הביתית והקהילתית – במועדון לקשיש המספק חברה, ארוחות, פעילויות חברתיות..
4. הבנת סביבה ותנאי המגורים של המטופל – קומה רביעית ללא מעלית מקשה על הקשיש לצאת מביתו והפתרון יכול להיות במעבר לדירת קרקע או לקומה ראשונה עם מעלית.
5. פעולות שגרתיות – אם בן המשפחה מתקשה בביצוע פעולות רגילות ובסיסיות לא יהיה מנוס ויהיה עליכם להגיש בקשה לעזרה סיעודית בבית 24 שעות 7 ימים בשבוע.

בחינת זכאות לעזרה סיעודית

על מנת לקבל זכאות לטיפול סיעודי על המטופל לעבור מבחן תלות הצובר “נקודות”- ככל שיש יותר דברים בסיסיים בהם הקשיש זקוק לעזרה, כך הוא צובר יותר נקודות. מבחן הזכאות מתחשב במצב המגורים של הקשיש – האם בן משפחה חי בגפו או שהוא חי עם בן/בת זוג או כל קרוב משפחה. במידה והקשיש לא הגיע לסך הנקודות של המבחן על המשפחה להכיר בעובדה שהוא זקוק לעזרה ולעזור לו או לדאוג שתהיה לו עזרה בבית באופן מיידי ולא להמתין לתהליך הבירוקרטי המפרך של ביטוח לאומי.

מבחן הפעילות השגרתית ADL – Activities of Daily Living

מבחן הפעילות השגרתית ( Activities of Daily Living ) או בראשי תיבות ADL , הוא מונח המשמש כמבחן בסיסי להערכה תפקודית קוגנטיבית של אדם לבחינת עצמאותו בפעילות היומיומית . המטופל נבחן על חוסר תלות שלו בזולת. הערכה זו מהווה כלי להערכת קשישים לזכאות לגמלת סיעוד וכן לביטוח סיעודי מול חברות פרטיות.

מבחן ADL בוחן מכלול פרמטרים בחיי השגרה:

1. קימה ושכיבה – בדיקת יכולתו של הקשיש לבצע פעולה זו ללא סיוע. כאשר נבדקת יכולתו לעבור מעבר ממצב של שכיבה לישיבה ו/או קימה מכיסא
2. ניידות – בדיקת יכולתו העצמאית של הקשיש לנוע ממקום למקום ללא עזרת קשיש נעזר במקל הליכה או הליכון נחשב כעצמאי.
3. רחצה- בדיקת יכולתו של הקשיש להתקלח במקלחת או אמבטיה, כולל יציאה וכניסה למקלחת או לאמבטיה ללא סיוע של מטפל.
4. לבוש – בדיקת יכולתו של בן המשפחה הקשיש לבצע פעולות אלו כוללות יכולת עצמאית ללבוש ולפשוט פריטי לבוש.
5. אוכל ושתיה – בדיקת יכולתו העצמאית של בן המשפחה להזין את גופו בכל דרך או אמצעי הכולל אכילה או שתייה ולא באמצעות קש. לא נבדקת היכולת לבשל או להגיש את המנה
6. שליטה על סוגרים – בחינת יכולת הקשיש לשלוט על מתן שתן או פעולת מעיים או דרכי השתן.

בחינת מתן גמלת סיעוד מביטוח לאומי

גמלת סיעוד מביטוח לאומי היא גמלה י לכל אדם אשר הגיע לגיל הפרישה ומתגורר בביתו, והגיע למצב בו הוא מוגבל בתפקודו השגרתי. המצב הוא שבן משפחה תלוי בעזרת מטפל סיעודי במידה רבה ברוב פעולות היום יום.

או שהוא נזקק להשגחה בביתו לשם בטיחותו האישית במקרה של ירידה קוגניטיבית בתפקודו.

חשוב לדעת מראש כי הזכאות לקצבת סיעודית אינה נקבעת לנצח והביטוח לאומי , והמוסד רשאי לערוך בדיקות חוזרות לבן משפחה ולהתאים את הגמלה בהתאם למצבו ברגע נתון. כך שאם המטופל קבל את גמלה בעקבות מצב זמני, בעתיד יחול שיפור במצבו, הגמלה תינתן בהתאם למצב הנתון.

*כל האמור לעיל נאמר ללא כל התייחסות מעמיקה ובחינת נסיבות מקרה ספציפי ועובדותיו ואינו מהווה ולא יהווה בעתיד ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה ולא יהווה כל המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול עליו בלבד.